תפסיקו להילחם בבעיות שנוצרות בתהליך בדיקת הזכוכית
האם שמתם לב שלפעמים סדרה מסוימת של מיכלי זכוכית יוצאת מושלמת, אך הסדרה הבאה היא כאוס מוחלט?
בדרך כלל, הבעיה נובעת משינויים תרמיים. כאשר מערכת החימום באמצעות אור אינפרא-אדום אינה מסונכרנת בצורה מושלמת, נוצרים “נקודות קרות” שגורמות לחוסר אחידות בחימום הזכוכית. זו בעיה קטנה לכאורה, אך היא עלולה לגרום לשבירת הבקבוקים במהלך השילוח או לכישלון במבחני לחץ. זה מעצבן, וזה גם יקר.
הסוד נמצא בעוצמת החימום.
אם עוצמת החימום של הנורות שונה ב-5% בלבד, טמפרטורת הפנים של הזכוכית תשתנה. לכן אנו משקיעים הרבה מאמץ בפרטים הקטנים – כמו האופן בו החוטים מונחים וטהרת הקוורץ.
כאשר כל הנורות מפיקות אותה כמות של חום, נוצרת “מסך חום” אחיד. אין צורך יותר לנחש או לשנות את מהירות ההעברה כדי לפצות על נורות שלא עובדות כראוי. זה פשוט עובד.
הגדרת עוצמת החימום הנכונה
אנו משתמשים בנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים, מכיוון שהן יכולות לחמם את הזכוכית במהירות וביעילות. כדי שהנורות לא יישרפו תחת עומס גבוה, אנו משתמשים במעטפות קוורץ בעלות טהרה גבוהה. אנו גם מעצבים אותן כך שהן יתאימו זו לזו, כך שניתן יהיה לאחסן אותן בצורה יעילה.
אך יש דבר אחד שצריך להילקח בחשבון: יש לשים לב למקור החשמל. הנורות האלו צריכות הרבה אנרגיה. אם המתח החשמלי יורד לאורך המערכת, הנורות שנמצאות בקצה המערכת יפסיקו לעבוד. אני תמיד ממליץ על מקורות חשמל נפרדים. זו הדרך היחידה לשמור על עוצמת חימום אחידה בכל המערכת.
החיסרון
יש כמובן חיסרון: כאשר מנסים להשיג עוצמת חימום גבוהה, הטמפרטורות עולות מאוד. בעוד שאיכות הזכוכית תהיה יציבה, החיבורים והחוטים עלולים להישרף. חייבים לוודא שמאווררי הקירור והפתחים לאוויר יעבדו כראוי, אחרת המערכת עלולה להישרף או שהנורות יישרפו מוקדם מדי.