למה מחמם האמבטיה שלכם נשרף שוב ושוב (ואיך לתקן זאת באמת)
כולנו כבר חווינו את זה: יוצאים מהמקלחת החמה אל האמבטיה הקרה, מדליקים את מחמם האור הרגיל… ושום דבר לא קורה. או שהוא עובד לשנייה אחת ואז נכבה.
הבעיה פשוטה: אמבטיות הן סביבה קשה למכשירים אלקטרוניים. רוב המחממים האלו אינם מיועדים לשימוש באוויר לח. הם לא אטומים מספיק, ובסופו של דבר, הלחות חודרת פנימה וגורמת לקצר חשמלי.
לכן אנו עוברים לשימוש במחממים בעלי דירוג IP גבוה. בעצם, אנו מוצבים את המחמם בתוך התקרה. בצורה כזו, החלקים האלקטרוניים הרגישים נשארים רחוקים מענני האדים.
הקסם של האינפרא-אדום
היתרון של האינפרא-אדום הוא שהוא אינו מחמם את האוויר סביבנו. במקום זאת, הוא שולח גלי חום שפוגעים ישירות בנו וברצפה. זה מרגיש כאילו אנו עומדים בשמש.
מכיוון שהמחמם נמצא בתוך התקרה, אין צורך במכשיר גדול ומסורבל שתלוי בתקרה ואוסף אבק ולחות. המחמם נראה נקי, ועדיין מספק את אותו רמת חום, בלי לתפוס מקום.
מניעת חדירת מים
כשמדובר באזור רטוב, חשוב מאוד שהמחמם יהיה בעל דירוג IP גבוה. אנו משתמשים בסגרים ומעטפות אטומות שאינם נרקבים, כדי למנוע מאדי מים לגעת בחוטי החשמל.
רוב המחממים נשרפים עקב קצר חשמלי שנגרם כתוצאה מהלחות. כדי למנוע זאת, אנו מבודדים את רכיבי החימום באמצעות צינורות קוורץ או הלוגן שמוגנים על ידי זכוכית מחוזקת. כך הרכיבים לא נרקבים בלחות.
האמת על ההתקנה
יש כמה דברים שצריך לקחת בחשבון לפני שפותחים חור בתקרה.
ראשית, אי אפשר פשוט לחבר את המחמם לשקע החשמל בקיר. יש צורך במעגל חשמלי נפרד. המחמם צורך הרבה חשמל כשהוא נדלק, ולכן המפסק צריך להיות מסוגל לעמוד בעומס הזה.
ובכנות: מחממים שנמצאים בתוך התקרה קשה יותר להחליף מאשר אלו שנמצאים על הקיר. לאחר שפותחים את החור בתקרה, צריך להשתמש באותו גודל של חור. אם אחד הצינורות נשרף, צריך להגיע אליו דרך התקרה כדי להחליף אותו.
אבל עבור רוב האנשים, זו עסקה טובה – מקבלים אמבטיה יפה ומחמם שבאמת עובד.