למה מחממי האמבטיה שלכם נשרפים שוב ושוב (ואיך לתקן את זה באמת)
האם תהיתם מדוע כל כך הרבה מחממי אינפרא-אדום לאמבטיה פשוט מפסיקים לעבוד?
בדרך כלל, הבעיה אינה בנורה עצמה, אלא בנקודת החיבור. העניין הוא שצינורות הקוורץ הופכים לחמים מאוד, והחום הזה לא נשאר רק במרכז – הוא עובר לכיוון החוטים.
רוב המחממים הזולים משתמשים בחומרי אטימה פשוטים או בסיליקון באיכות נמוכה. זה עובד לזמן מה, אך בסופו של דבר החומרים האלה נשרפים, נשברים או נהיים שבירים. אנו קוראים לזה “התפשטות תרמית”, וזו בעיה גדולה.
המדע מאחורי זה די פשוט.
במחממים בעלי הספק גבוה, יש שינויים דרסטיים בטמפרטורה בנקודת החיבור. אחד הקצוות נמצא במגע עם צינור חם מאוד, והקצה השני פונה לכיוון מקור החשמל. אם חומר האטימה אינו מותאם לחום הגבוה הזה, הפלסטיק נהרס. הוא הופך לפחמן, ומכיוון שפחמן מוליך חשמל, נוצר קצר. המחמם כבה.
זו הנקודה בה החומרים הזולים נכשלים.
חברות רבות חוסכות בעלויות – הן מוותרות על אטימה בוואקום או על שימוש בחומרים איכותיים, כי זה לוקח יותר זמן. הן משתמשות בדבקים שאינם מסוגלים לעמוד בהתרחבות ובכיווץ התמידי של הנורה כשהיא מתחממת ומתקררת.
אנו עושים זאת אחרת – אנו משתמשים בחומרי אטימה מיוחדים שעשויים מזכוכית או מחומרים סיליקוניים איכותיים. היתרון הגדול הוא שחומרים אלה נעים יחד עם הקוורץ – הם לא נפרדים ממנו כשהמחמם נדלק או כבה. כך נמנעת חדירת לחות והחוטים לא נשרפים מוקדם מדי.
יש עוד דבר אחד שצריך לזכור:
יש פשרה בין איכות החומרים לבין גמישות החוטים. מכיוון שחומרי האטימה עמידים יותר, החוטים נעשים קשיחים יותר. אי אפשר לכופף אותם בזוויות חדות, כמו במחממים הזולים. אם תכופפו אותם בכוח במהלך ההתקנה, ייתכן שהאטימה תישבר.
לכן, כשאתם מעצבים את המחמם, תנו לחוטים מקום לנוע – אפשרו להם ליצור עיקולים טבעיים. כך האטימה תהיה מוגנת ולא תהפוך לנקודת כשל. המחמם יעבוד כראוי.