למה אנחנו גורמים למחממי האמבטיה שלנו לעבוד תחת עומס קיצוני
בואו נהיה כנים: אמבטיות הן סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדי מים רבים, טיפות מים שנופלות באופן אקראי, והטמפרטורה יכולה לעלות ממידות קרות מאוד לרמות של סאונה תוך דקות. זו סביבה קיצונית.
אם אתם משתמשים במחמם בעל דרגת IPX5, החיבור בין צינור הקוורץ לבין המעטפת חייב להיות אמין. הוא חייב לעבוד גם כשהכל נהיה לח.
מבחן החום הלח
אנחנו לא סתם מקווים שהמחממים שלנו יעבדו – אנחנו מנסים לשבור אותם. כל סדרה של מחממים עוברת את מה שאנחנו מכנים “מבחן חום לח”.
בעצם, אנחנו חושפים את המחממים לחום וללחות קבועים. למה? כי אנחנו רוצים שהחומרים יתרחבו ויצטמצמו שוב ושוב. זו הדרך היחידה לוודא שהחיבורים אכן אטומים.
אם החיבורים אינם אטומים, הלחות תמצא את הפתחים האלו. זה תמיד קורה. כשמים חודרים למערכת החשמלית, עלולה להתרחש קורוזיה או קצר. אנחנו מעדיפים לגלות את הבעיה במעבדה שלנו, ולא שאתם תגלו אותה באמבטיה שלכם. אנחנו מחפשים כל סימן לעיוות של הפלסטיק או לקורוזיה של החיבורים, לפני שהמוצר יצא מהמפעל שלנו.
האיזון העדין
זו החלק הקשה. דרגת IPX5 אומרת שהמחמם יכול לעמוד בזרמי מים מכל הכיוונים. כדי להשיג זאת, אנחנו משתמשים בחיבורים אטומים מאוד.
אבל יש בעיה: אם החיבורים אטומים מדי, החום נשאר בתוך המחמם. זה כמו ללבוש מעיל חורף בסאונה – החלקים הפנימיים של המחמם עלולים להישרף.
אנחנו משקיעים הרבה זמן בהתאמת זרימת האוויר. אנחנו רוצים שהחיבורים יהיו אטומים מספיק כדי למנוע חדירת מים, אך גם שהאוויר יוכל לעבור דרכם, כדי שהרכיבים לא יישרפו מוקדם מדי. זה איזון עדין מאוד.
כמה טיפים להתקנה
כשאתם מחברים את המחממים, ודאו שמפסקי החשמל שלכם יכולים לעמוד בזרם ההתחלתי. המחממים מתחילים לעבוד במלוא העוצמה כמעט מיד לאחר ההפעלה.
אם החיווט דק מדי, יהיה ירידה במתח, והמחמם לא יפיק מספיק חום. כמו כן, השאירו מרווח למחמם. הרחיקו חומרים דליקים מהמחמם, כדי שהכל יישאר בטוח וקר.