למה אנחנו גורמים למחממי האמבטיה שלנו לעבור “גיהנום של לחות”
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים רבים, טיפות מים שנופלות באופן אקראי, והטמפרטורות משתנות במהירות מטמפרטורות נמוכות מאוד לטמפרטורות גבוהות מאוד. זו סיבה מצוינת לכישלון של המכשיר. אם האטמים של המכשיר נפגעים או שהציפוי שלו נשחק, המחמם כבר לא יכול לעבוד – הוא עלול לגרום לקצר חשמלי.
אנחנו משתמשים במחממים בעלי רמת הגנה IPX4, כדי שהמים לא יגיעו לחלקים הפעילים של המכשיר. אבל חשוב להבין שהרמה הזו היא רק מספר על גבי נייר – היא לא מראה לנו איך המכשיר יתנהג במציאות.
האויב הבלתי נראה
הלחות גורמת לבעיות יותר מאשר רק קצר חשמלי. היא גורמת לנזקים איטיים. בתוך המחמם, הנורה האינפרא-אדומה נהיית חמה מאוד, בעוד שהמעטפת החיצונית נשארת קרה. ההבדל הזה יוצר נקודת טל – בעצם, המים מתעבים בתוך המכשיר. עם הזמן, הלחות פוגעת בחיבורים החשמליים ומקלקלת את הבידוד של המכשיר. זה כמו חלודה, אבל עבור המכשירים האלקטרוניים שלנו.
כדי למנוע זאת, אנחנו מבצעים “בדיקות זקנה בתנאי לחות גבוהה”. אנחנו שם את המכשירים בחדר עם לחות גבוהה, ומפעילים אותם שוב ושוב. אנחנו מנסים לגרום להם להישבר. אנחנו רוצים שהחיבורים החלשים והאטמים הפגומים יישברו במעבדה שלנו, ולא בתקרה של הלקוח שלנו.
האיזון הקשה
הבעיה היא שאם אנחנו סוגרים את המכשיר טוב מדי, כדי שהמים לא יגיעו אליו, אנחנו כולאים את החום בתוך המכשיר. אם אנחנו משתמשים באטמים יותר מדי, החלקים האלקטרוניים שבתוך המכשיר נהרסים. זו מלחמה תמידית. אנחנו מבזבזים הרבה זמן על כוונון האטמים ומיקום האוורור, כדי שהמכשיר יישאר יבש מבלי שהחלקים הפנימיים שלו יתחממו יותר מדי.
מה פירוש “מספיק טוב”?
אנחנו לא מחפשים שלמות מושלמת. אנחנו מחפשים מכשירים שיהיו יציבים. כשמחמם עובר את הבדיקות שלנו, זה אומר שההספק שלו והבידוד שלו נשארים בתוך טווח של 5% מהערכים ההתחלתיים שלהם. זה המספר החשוב. זה אומר שהמכשיר לא יגרום לקצר חשמלי שישה חודשים לאחר ההתקנה, רק בגלל שהאמבטיה נהיית קצת לחה.
אנחנו בונים מכשירים שיעמדו בתנאים קשים. כי באזורים לחים, זה בדיוק מה שקורה.